"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
22.2.25 כ"ד שבט תשפ"ה
לפני שבועיים סיימנו לקרוא את מגילת "קהלת" בחוג לפילוסופיה יהודית. "הבל הבלים הכל הבל" כך נפתחת מגילת קהלת. שאם לסכם אותה בשורה אחת אומר שהמגילה עוסקת במשמעות החיים. כתב אותה על פי המסורת שלמה המלך שהיה "החכם באדם", איש עשיר ורב נכסים. קהלת גרס, שהעושר אינו משמעות החיים. אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית, חברה הדוגלת בצריכה מוגברת, האם אין בכך אמירה שהעושר הוא אכן משמעות החיים? האם חיים כאלה, כבר הוכח, יוצרים דיכאון, רדידות, שעמום, תוקפנות והתמכרויות שכל כך נפוצות בעולמנו היום, אבל הם מהווים בסיס לחיפוש המשמעות לחיים. ואני תוהה מה קרה לנו כחברה, שאנחנו עוסקים כל כך הרבה בכסף, בנכסים, ברמת חיים. הנהלת המשק מציעה לחברים היכן להשקיע את כספם מחוץ לקיבוץ כדי שיישא רווח מקסימלי אישי. מה הפלא שעוסקים בכך ולא במהות. מה המשמעות לחיות היום במשמר העמק, מלבד תחושת השפע, שלא חסר דבר, נוחיות, חוסר הדאגה והנאות. האם החלפת ה'חזון' ב'ממון' זו משמעות החיים שלנו? לדור המייסדים וגם לבני דורי היה חזון להקים ולבסס קיבוץ, להקים מדינה, לבנות חברה חדשה, אנושית, לגבש השקפת עולם רעיונית-חברתית- ציונית-תרבותית שתהווה מצפן ומצפון (ר' הוראות יום במוסד) בכך עסקנו, זה היה העולם של הקיבוץ, על כך נערכו שיחות הקיבוץ, על כך שוחחנו גם ליד השולחנות בחדר האוכל. 'משטר בירורים' קראו לזה, וכך נבנתה אחדות דעות והשקפת עולם המאפשרת מקום גם לדעות וגישות אחרות. כך גם נוצרו "הקווים האדומים" שכל חברה נזקקת להם כדי לשמור על עצמה. הזמנים משתנים והשינויים מהירים ולא אמנה אותם. אבל יום אחד, כל אחד מאיתנו יקום ויחשוב לעצמו מה היא המשמעות של חייו. וכחברה נשאל את עצמנו אותה שאלה. האם באמת הכל : "הבל הבלים הכל הבל"? או, הלואי, כמו שכתוב ב"שחקי שחקי" שירו של טשרניחובסקי: "כל עוד נפשי דרור שואפת – לא מכרתיה לעגל פז, כי אאמין גם באדם גם ברוחו – רוח עז"..
ולפינת הספורט: השבוע צפיתי בהתלהבות בשני משחקי כדורגל נשים קבוצות אנגליות וגרמניות. ודימיינתי את רומי משתלבת בהם, במיוחד, רומי שלנו מ'מכבי חיפה'! בדקתי מה קורה/קרה אצלנו. וכך היה: הכדורגל הנשי התחיל בישראל רק ב- 1971. המשחק הבין לאומי הראשון לנשים התקיים ב- 1971 בין נבחרת ישראל לנבחרת וינה – אוסטריה (ישראל ניצחה 2:1). הקבוצות שקמו התפרקו זאת אחרי זאת מחוסר אמצעים. ב- 1997 פיפ"א ממש כפתה על ישראל לקיים ולהחזיק נבחרת נשים וזה אומר גם להקים 'ליגת נשים' והמשמעות תמיכה כלכלית. היום קיימות ליגות 'על', 'לאומית', ו'ארצית', ליגת נערות גילאי (14-19), ליגת ילדות (10-13) וליגה טרומית 6-9). כל זאת כתבתי כדי שרומי תדע מה מצפה לה ככדורגלנית 'מקצועית'.
ולסיום יום הולדת להדר, ילדנו הרביעי, שלמרות שחשבנו שזה לא יקרה, גם עליו הזמן לא עוצר וכל כך חבל! הדר נולד בשנה שהחורשה (למי שלא יודע – היער) על מדרונותיו היה מכוסה בכלניות אדומות ומאז כל שנה חגגנו לו את 'יום ההולדת' בלווית זר כלניות. השנה שלחנו לו צילום של זר כלניות! (רעיה אומרת שאסור לקטוף). נאחל לך בן אהוב כל טוב וקול שמחה, הרבה אהבה ממשפחתך עם מיה, מור (שיחזור כבר), אורי וניני, ממשפחתך הרחבה שגדלה עם השנים ועד נינה וחיבוק גדול וחזק במיוחד מאתנו הוריך שבנוסף לחיבוקים גם מילות עידוד: "תמשיך ליצור"! בכל תחום שתבחר, אתה תצליח!
"שבועטוב"!
שבועטוב 