"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
14.3.25 י"ד אדר תשפ"ה
אני רוצה להתחיל ב-ז' באדר. תאריך לידתו ומותו של משה רבנו, שהוא הדמות המרכזית בתורה ובמנהיגי היהדות לדורותיהם. משה נולד בגושן ומת על הר נבו. ייחודו הוא בזה שנבחר ע"י אלוהים. שמו מוזכר בתורה למעלה מ – 600 פעם. משה היה מנהיג העם, מפקד חיל העם, נביא, כוהן, הגדול מכולם! ואוסיף, שאין איש שידמה לו, שבגיל 120 שנה, עלה ברגל לבדו, לפסגת הר נבו.
בשבת שלפני פורים מוציאים בבתי הכנסת שני ספרי תורה וקוראים בראשון, את פרשת השבוע, ובשני, את פרשת "שבת זכור", (דברים כ"ה) כך נקראת השבת שלפני פורים. אתייחס רק לפרשת "זכור". בשבת זו אנו מעלים את ה'רוע המוחלט' שבא לביטוי במשפט: "זכור את אשר עשה לך עמלק". יש החושבים שזה קשור להמן צאצאו של עמלק הקם לחסלנו ולא כך הוא: הרוע המוחלט מופיע פעם בדמותו של המן , פעם בדמות עמלק, פעם חמליניצקי, פעם היטלר ופעם סינוואר שקמים עלינו לכלותנו. "שבת זכור" באה להזכיר לנו את צרות העבר ואת הציווי להיות תמיד מוכן כנגד איזושהי קונספציה, או שאננות, או יהירות או התעלמות. הניסיונות "לקום עלינו" אינם רק נחלת העבר. ומתי 'עמלק' מופיע? כשהעם עייף, מיואש ורוחש ריב. רק אחדות, בנייה ושמחת- יצירה יכולים לנצח את "הרוע המוחלט" הזה. ועוד על פורים. חג פורים כמו כל חגי ישראל נחוג באותו יום ובכל מקום בו קיימות קהילות יהודיות. מנהג זה משקף הכרה, אולי אידיאליסטית שפעם היינו כולנו יחד, שחווינו במשותף את החוויות המכוננות: יציאת מצריים וקבלת התורה בהר סיני, יחד חווינו את חורבן הבית ואפילו את גזרות המן הבא לכלותנו. אבל במציאות, כבר בשלב מוקדם בתולדותינו התפזר העם לגלויות שונות, התקיים בהן והתאים עצמו לתרבותן וכך נוצר חג 'פורים שני' העונה למנהגים שנוצרו בכל קהילה וקהילה. (כמו 'פסח שני' למי שלא היה נוכח בליל הסדר הרשמי). לדוגמה 'ההתחפשות'. מנהג ההתחפשות בפורים נזכר לראשונה במאה השלוש-עשרה באיטליה כנראה בהשפעת הקרנבלים הנוצריים. ב'שולחן ערוך' של ר' יוסף קארו (1488-1575) לא מוזכר כלל על קיום תחפושות בפורים, מאה שנים אחר כך כבר כתוב, שלבישת בגדים שאינם מתאימים למגדר, מותרת בפורים, כי מטרתה לבטא את שמחת החג, לשמוח ולשמח. (נכון שהיה ויכוח בין הרבנים כשאלה מתירים ואלה מתריעים). אבל אין ויכוח על עצם קיום 'פורים שני'.
בימי ילדותנו שרנו את שירו של לוין קיפניס:
רבי פורים, רבי פורים,
אמור נא לי מדוע,
מדוע לא יחול פורים
פעמיים בשבוע?
כלומר, לתת לכל בן/בת אדם, לכל קהילה באשר היא, לבטא את שמחתה, את המיוחד שבה, בזמן המתאים להם.
ולפינת הספורט: בימים ההם סוג הספורט הנפוץ היה תחרויות ירי בחץ וקשת.
"שבועטוב"!
שבועטוב 