"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין שיש על מה".
22.3.25 כ"ב אדר תשפ"ה
שני הסרטים על החלוצות שלנו, שהן מייצגות רבות כמותן, עוסקים בבריאתו של הקיבוץ, בתנאי חיים קשים ביותר ונחישות עד כלות להגשים את השקפת עולמן, למרוד באורח חייהן, במשפחתן, ללכת בעקבות הרעיון הציוני לבנות בית ליהודים, להקים קיבוצים, לבנות חברה בצורת חיים משותפת ההולמת את הרעיונות והערכים עמם באו לארץ. הן יצרו יש מאין במו ידיהן ואמונתן, בעבודה קשה וויתור על חייהן בבתי הוריהם האמידים. נערות מהפכניות אמיתיות שבגיל 18- 19 השאירו הכל מאחור כשהן ניצבות מול חיי היומיום האכזריים ויוצרות חיים חדשים : לחיות בקבוצה, בהקמת משפחות, בגידול ילדים ובכיבוש העבודה הפיזית המפרכת. הסרטים האלה עושים גם צדק עם ההיסטוריה שלנו שבעשור הראשון לקיום הקיבוץ, החברות כמעט ואינן מוזכרות. (למרות שכולנו יודעים "מי קובע").
בשני הסרטים באנו לפאר את פועלן וליצור פינת זיכרון לדורות שיבואו למען יכירו ויוקירו את שורשי המקום בו הם חיים.
פרשת השבוע "כי תישא" מספרת את הסיפור הידוע לכל, סיפור בניית עגל הזהב כאשר משה נמצא במרומי הר סיני וממתין שאלוהים ישלים לחרוט באבן את לוחות הברית. מכירים גם את הסיפור שמשה יורד מההר ורואה את עם ישראל מפזז סביב העגל, חמתו עולה והוא מנפץ את הלוחות ומשבית את השמחה. ולמה כעס כל כך? אני חושב (פרשנות שלי) שמשה מצא הזדמנות לשים סוף לדרכם של עובדי האלילים שהצטרפו למסע, לאמצם או להכריחם לבוא בקהל ישראל. בניית העגל הייתה מעשה פגני שנעשה בהשתתפות אהרון הכוהן הגדול שהוא גם אחיו של משה. זו אולי הפעם הראשונה שחברו במחולות יחדיו הכוהנים ועובדי האלילים. האם בשל כך קצף? האם הבין בעת שראה את עמו רוקד מאוחד, כתף אל כתף, סביב העגל, שהוא עלול להפסיד את עמו? אלוהים מצידו, דווקא ראה בכך אפשרות טובה להשמיד את כל העם בשל כך. רק בגלל תחנוניו של משה לא נקם בו על מעשה העגל. וזו ההוכחה, אמר לי חבר דתי, שאלוהי ישראל , שלא כמו האלילים השונים הוא "אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד ואמת".
משה הבין שצריך ל'התפשר' על אופיו של העם, אך במאה השמינית לפנ"הס נוצר, משרידים של כתות עתיקות, זרם הקראים! זרם ביהדות שאינו מקבל כל סמכות רבנית ולא את פרשנות חז"ל (תורה שבעל-פה) ומחויב רק לדברי המקרא (תורה שבכתב). ומתוך כך הפכו את השבת ליום קודר, ללא אור ושמחה. הנשים לא מדליקות נרות שבת ואין מאירים ומחממים את הבתים בשבת. יושבים בחושך ואוכלים מאכלים קרים, אינם בוצעים את הלחם מחשש עשיית מלאכה, אינם מציעים את המיטה ואינם מקיימים יחסי אישות כי הדבר דומה לאיסור על חריש וקציר. הקראים הקיצוניים מפרשים שחל "איסור שאש של יהודי תבער בשבת אפילו הודלקה מבעוד יום". לדידם אלה הם מצוות 'דברי המקרא' והפירוש הנכון לעשרת הדיברות שניתנו בהר סיני.
ה- 21.3 עד לפני 50 שנה היה לנו יום שמחה- יום הולדתו של שי וחזר להיות כזה עם הולדתו של לי ב-2011. בורכת בכישרונות רבים, בחכמה, בנחישות, ברכישת ידע, באהבת הספורט וקרוב לוודאי שבתחומים נוספים. בחר בדרך בה אתה מאמין, הרבה בלימוד ושתשרה בך שמחה ואהבה גדולה להוריך! לאחיותיך ואחיך! ולחבריך, ושמור גם פינה קטנה עבורנו הסבים הרחוקים. נהיה תמיד איתך ובשבילך!
"שבועטוב"!
שבועטוב 