"ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה".
17.5.25 י"ט אייר תשפ"ה
פרשות השבוע "אחרי מות קדושים" נותנת לנו מספר גדול של מטבעות לשון שמשתמשים בהן בשפת יומיום והן חוזרות אין ספור פעמים בכתובים. הידוע ביותר הוא כמובן ו'אהבת לרעך כמוך' ואליו נוסיף: 'מפני שיבה תקום', והדרת פני זקן', 'לא תלך רכיל', 'לפני עיוור לא תיתן מכשול', ' לא תעשו עוול במשפט', ועוד. הפרשה דווקא נפתחת במשפטים שאינם מתחברים אלי: 'איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו'. בעשרת הדברות כתוב: "כבד את אביך ואת אימך" וכאן נאמר דבר שונה "איש את אמו ואביו תיראו". מסתבר למי שמעמיק במשפטים האלה, שכבוד ההורים הולך ונשחק עם הזמן ולכן רצוי להטיל על הילדים/ות מורא מאשר לדרוש מהם כבוד. שלמה המלך אפילו הקצין, ואמר "חוסך שבטו- שונא בנו, ואוהבו-שיחרו מוסר"! דרך חינוכית תמוהה בעיני. אחד ממורי אמר שחשיבות הפרשה הזו היא בכך: "שהיא מפרטת עשרות מצוות בכל תחומי החיים, (ועוד לפני הכניסה לארץ), ויש בה הוראות המתייחסות למשפחה, לחינוך, לחקלאות, לחגים, לכלכלה ולצדקה, כדי ליצור חברה יותר טובה מזו שהייתה במצריים, ממנה יצאנו".
בזמן האחרון אנו שומעים פעמים רבות את המילה אחריות! למשל מתכוונים לכך שהחבר יהיה האחראי למצוא את מקום עבודתו ולא כפי שמקובל היום שהקיבוץ (בשיתוף עם החבר), הוא האחראי לכך. האם זה ביטוי לסוג של משבר אמון? "אחריות", כך חינכו אותנו מהגנון היא "לקחת אחריות על מעשיך, על סביבתך, על האחר, על הקבוצה/יחידה. והמשמעות: לשאת בעול, להתנדב, להתמודד, לא לוותר. אני במתכוון לא מדבר על הנעשה במדינתנו היקרה. אלא על עצמנו. כמו רבים בינינו שגדלו באווירה אחרת מזו של היום, רעיה הזכירה לי את ההגדרה 'מהי אחריות' של שלונסקי ב"עלילות מיקי מהו": "… אם במכנסיו של פוט
כל הכפתורים 'קפוט'
אז יידע גם גולם איש
כי העסק עסק ביש,
אך הנה כפתור אחד
על פי נס נשאר לבד,
אז עליו האחריות
בעד מכנסיו של פוט!"
בעלילות 'מיקי מהו', זוהי מחויבותו של הכפתור, שנותר כדי ל'החזיק' את 'מכנסי פוט'. ואני שואל האם כולנו מרגישים את המחויבות, גם האישית, ל'מכנסי' הקיבוץ היקר לכולנו, או שהמחויבות היום, היא קודם כל לעצמי, למשפחתי ולמכנסי שלי? האם באמת מה שהיה קיים בעבר, בהתנהלות וחובות החברים, הכל היה מעוות ושגוי? ומהי אחריות החברים לרעיון, לשליחות? האם ישנו מקום אחר עם משמעות גדולה יותר לחייכם? (נושאים למחשבה)
יש מצבים שבהם ולא חשוב באיזו סיטואציה, תמיד נפרש על פנינו חיוך רחב מלווה בים של זיכרונות. זה קרה השבוע: יום ההולדת של בכורתנו קרין שהיא משוש חיינו, היהלום שבכתר. ..חודש מאי היה חודש סתווי בסנטיאגו דה צ'ילה, בית החולים "סנטה מריה" מקבל את רעיה בין קירותיו בחיבה גדולה. שמעל מיטתה ניצבת מריה הקדושה, "שוב אתה חוזר על סיפור לידתה… כבר יודעים בעל פה". אז לא אחזור לספר על האירוע, אחד החשובים בחיינו.
קרין, שהגיעה השבוע לגיל הגמלאות הגשימה בחייה את הדבר, שלנו, תמיד, הוא החשוב ביותר, החינוך! חינוך הדורות הבאים. כגננת, מורה, מנהלת מערכת מקומית ועד לניהול וריכוז המערכת במועצה האזורית, והסבה לנו תמיד גאווה, רגשות הזדהות והבנה: מה חשוב לה ולנו בחיים. וכל זאת עד כדי כך, שהגיע הרגע שהפכנו להיות 'ההורים של קרין'. מה נאחל לך? עוד נכדים? הם יגיעו! או שתתפני גם להשקיע בעצמך/כם? או אולי, נניח, להיזכר יותר בהורים, שגם הם צריכים אותך, שאיך שלא תביטי, הם, האוהבים הכי גדולים שלך! מאחלים לך הרבה אושר, שמחה, הגשמת חלומות ורצונות… ובריאות! חיבוק ענק!
השבוע חגגנו באושר רב את נישואיהם של ליאן ושחר וזו הייתה ברכתנו:
"עשרת הדיברות שבתנ"ך נכתבו על שני לוחות אבן ונקראו 'לוחות הברית'. מה פירוש "ברית"? בני זוג שנישאים זה לזו באים ב'ברית הנשואים'.
בעשרת הדיברות כתוב: "לא יהיה לך אלוהים אחר על פני".
(בפירוש שלי): לברית הנישואים "אנחנו בני זוג, זה הדבר החשוב ביותר לשנינו".
בעשרת הדיברות כתוב: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
(בפירוש שלי): לברית הנישואים": לא חפץ, לא בית, לא כסף ולא קריירה, יעמדו בינינו".
בעשרת הדיברות כתוב: "זכור את יום השבת לקדשו".
(בפירוש שלי): בברית הנישואים "יום המנוחה השבועי יהיה מוקדש לבן/ת הזוג! לכם ולילדים שיבואו" אבל זה גם אומר שלא נשכח את יום הנישואים ואת יום ההולדת של כל אחד מאתנו.
בעשרת הדיברות כתוב: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"
(בפירוש שלי): בברית הנישואים "תן גם ל"הוריך" החדשים הרבה כבוד!
ואוסיף: "כבד את אביך ואימך בביקורים קבועים, ביתם של הוריכם תמיד יהיה ביתכם. החופה שאתם עומדים תחתיה מסמלת את השער לעבור בו כדי להמשיך ביחד, כדי להתחיל לממש את הברית שזה עתה כרתתם. ברית של אהבה וחברות, ברית של שוויונות, בה כל צד מחויב לצד השני, ברית של חיים משותפים ומאושרים. ברית של כבוד הדדי, וויתורים ופשרות, כנות, הבנה, הקשבה, סובלנות, הערכה, קבלה ונתינה. המפתח המשותף לכל אלה, היא האהבה! שתמיד תהיה המנוע שלכם. תעשו את חייכם לסיפור אהבה!!
מברכים אתכם זוג יקר ואהוב, את הוריכם ומשפחותיכם מכל הלב.
רעיה ועמרם הסבים של ליאן
"שבועטוב"!
שבועטוב 