"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
10.9.22 י"ד אלול תשפ"ב
סוגיה אחת מפרשת השבוע "שופטים" עוסקת בדמות השופט. משה רבנו היה השופט הראשון, נעלה על כולם, אבל אחיו אהרון שהיה הכוהן הגדול נעלה אף הוא. איך יתכן שבתורה הם במעמד שיפוטי זהה? כאן בא לעזרתנו הפסוק "השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים" משמעו שגם הגדול בשופטים יכול להיות שתהיה לו תאוות בצע וירצה להגדיל את הונו ורכושו, ואילו הכוהן שאין לו כל רכוש בעולם, שאין בו תאוות בצע, ישפוט בניקיון כפיים ולא יוטל בו חשד של פנייה זרה. בין שישפוט, כך או אחרת, לא יגדל חלקו ברכוש או בכסף. זו ההנמקה התורתית. כל זה כמובן, תקף רק ל – 40 שנות השהייה במדבר. כשהתיישב העם על אדמתו לאחר כיבוש הארץ וההתנחלות בה. 'חל שינוי' גם ביושרם של הכוהנים ועל כך אמר מיכה הנביא: "ראשיה בשוחד ישפוטו וכוהניה במחיר יורו". ולכן כשצורף כוהן לחבר השופטים, זכות הכרעה נשמרת לשופט.
באחד הקורסים, למדנו על תולדות החינוך ואין זמן מתאים יותר מלהתייחס לתולדות אלו מאשר עכשיו, עם ראשית שנת הלימודים. הראשון שיצר מערכת לימודים היה מרטין לותר, המוכר לנו מההיסטוריה, כמחולל הרפורמציה הפרוטסטנטית. ב1517 פרסם מסמך על דלת הכנסייה האומר: "שיש להסתמך רק על התנ"ך והברית החדשה, ושאין צורך בתיווך הכנסייה". הוא תרגם אותם בשפה נגישה לגרמנית, אך כדי שציבור המאמינים הרחב יוכל להבין אותם יש צורך ללמדם קרוא וכתוב, וצריך להקים רשת מקומות ללימוד בכל פרוסיה,(היום גרמניה), בהם יוכלו המאמינים ללמוד קרוא וכתוב. עד אז רק כ- 5% ידעו לקרוא ולכתוב: שכבת האצולה, אנשי הכמורה הגבוהה ובתי המלוכה. פרידריך הגדול (תיזכרו למדתם עליו) היה זה שהבין שבנוסף לידיעת הקריאה והכתיבה צריך ללמד גם מתמטיקה, גאומטריה ועוד מדעים מודרניים וכך, למעשה, הוקמה מערכת החינוך הראשונה שהיא חובה וחינם. מערכת הלימודים, נוצרה בפרוסיה בתחילת מאה ה- 18. המבחנים נערכו בעל-פה עד שמחירי הנייר הוזלו והחלו בחינות בכתב. הצלצול לתחילת הלימודים החל עם צלצולי פעמוני הכנסייה אך אלו לא היו מדויקים מספיק ושמש בית הספר החל לעבור בפרוזדורים לצלצל בפעמון יד לתחילת השיעורים. באמצע המאה ה- 18 נכנסה צרפת לתמונה. בטענה, שהעם הוא הריבון וכולם זכאים לחינוך. ובמאה ה- 19 מקימים מערכת של חינוך חינם, חובה וחילוני הנשענת על החינוך הפרוסי אבל משודרגת. אז גם הופיע הספר הראשון, שמספר על שני תלמידים שעוברים את הגבול מפרוסיה לצרפת וכך מאפשרים לקוראים ללמוד את הגיאוגרפיה של צרפת. רומן הנעורים הזה, שהיה דוגמה לחינוך פטריוטי, נמכר במיליוני עותקים. זה היה הרומן- נעורים הראשון! ומה קרה אצלנו? החינוך הציוני לא יכול היה להסתמך על מוסדות מדינה כי לא הייתה כזו, ונאלץ להשתמש בכוחם של המחנכים. ראשית החינוך בארץ היה בפתיחת בית ספר יסודי בראשון לציון ב- 1887 עוד בתקופת העלייה הראשונה. החיזוק בא עם יסוד הקמת הסתדרות המורים ב- 1903 שגרסה שיש "לבנות אומה באמצעות מערכת חינוך ציונית". המאבק הראשון היה על השפה העברית והקרב הגדול היה כנגד ההוראה בטכניון שנעשתה בגרמנית. רק אחר מאבק גדול, שפת הלימוד בו הפכה לעברית וכך החלה להתגבש תרבות עברית שכללה חינוך בלתי פורמלי, שכלל טקסים וחגים שהראשון שבהם היה ט"ו בשבט ב-1890 בזיכרון יעקב. התנועה הציונית, פעלה ללא מנגנון שיש לו יכולת אכיפה, והמציאה את שיטת הזרמים בחינוך: הזרם הדתי לאומי, הזרם הכללי וזרם העובדים, שלכל אחד מהם תכנית לימוד אחרת וספרי לימוד שונים. ואם נוסיף גם את מערכת החינוך החרדי ואת החברה הערבית הרי מדובר בחמש מערכות חינוך בארץ קטנה אחת.
עד כאן פרק 'העת הישנה' בתולדות החינוך.
"שבוע טוב"!
שבועטוב 