ככל שנודה יותר על מה שיש – נבין יותר שיש על מה
9.5.26 ט" סיון תשפ"ו
בעקבות הכתבה בוידאו על הסליק בבית קרינסקי ביוקנעם, אספר על הסליקים שהיו אצלנו. מורשת הקרב שלנו! אני מכיר את הסיפור מפי שני האנשים שהיו בסוד העניין וניהלו אותם, מפי משולם וגנייק! ומהארכיון. (סליק = הצפנת נשק בלתי לגאלי) הסליקים הקטנים הראשונים, התחילו כבר עם עליית הקיבוץ כולו ב- 1930 בצריפים בהם גרו החברים. בקירות כפולים או מתחת לריצוף החביאו את האקדחים והכדורים ללא ידיעת הדיירים. עם בניית בית הילדים הראשון מבטון מזויין , ששימש בית ביטחון לילדי הקיבוץ (שם החל החינוך המשותף), בית, שכדורי רובים לא יכלו לחדור את קירותיו. הקמת הסליק נעשתה בשעות שיחת הקיבוץ (בימים ההם כל החברים השתתפו בשיחות), משולם וגנייק, בלי שאף אחד ידע, בנו בבית הילדים (בעודם ישנים) קירות כפולים לשם הכניסו את ארבעת הרובים והאקדחים וזה היה הסליק האמיתי הראשון. ב- 1936 הוחמר המצב הבטחוני (החלו המאורעות). באותו זמן, נשק רב הגיע לארץ מפולניה, שכלל רובים ומקלעים. ההגנה חילקה אותו להטמנה בקיבוצים. היה חשוב למצוא מקום הטמנה עם גישה קלה שיאפשר טיפול בנשק. בשנת 1936 החלו לבנות את המקלחת והמכבסה, והוחלט לבנות תחת המכבסה חדר תת קרקעי לאחסון הנשק. בנוסף למקלחות נבנו גם שני חדרי אמבטיה לבחורים ובחורות , שאחת מהן תהווה כיסוי לפתח הסליק. כשהיו יורדים לסליק, לטפל בנשק, היו מסיעים את האמבטיה על מסלול מתכת ופתח הכניסה לסליק היה נחשף. (משולם סיפר לי שחברי הקיבוץ העירו וביקרו למה מעלים את רמת החיים דווקא עם אמבטיות במקלחת). כדי שהכניסה תתאפשר גם ביום וגם בלילה, דאגו שהברזים באמבטיה זו יהיו תמיד שבורים. הנשים התלוננו והנושא הגיע לשיחה בצורת שאילתא והתשובה לא ניתנה עד היום. לחברי הקיבוץ לא היה מושג על קיום הסליק, גם לאחר שאירעה חדירת מים לסליק ובשיחות הקיבוץ פוזרו כדורי רובים על השולחנות והחברים ניקו אותם בסמרטוטים לבל יחלידו. רק ארבעה חברים ביניהם חברה אחת ידעו ,עסקו וטיפלו בסליק: משולם, גנייק, לובקה, ורות יבין. רות הייתה מאוד אמינה על החברים וגם… בגלל יחסיה הטובים עם ברונקה. עליה היה לדאוג שבשעת חיפוש נשק של הבריטים ברונקה או ברטה תשבנה באמבטיה. כדי שלבריטים לא יהיו ספקות, והסליק יישאר עלום וחסוי. בשנות ה- 40 כשהחיפושים בקיבוצים תכפו, נבנה סליק נוסף תחת ברכת הקטלדיפ (היום במגרש החניה מאחורי הכלבו). עם הקמת המדינה הוחלט לפנות את הסליק ליער לשם כך אותרו מספר מערות. היו רבים שהאמינו שהנשק שהוצפן, יכין אותנו ליום בו חיילי 'עולם המחר', בו האמינו כל כך, יגיע לארצנו וכך נסייע לעולם המהפכה. המערות לא סומנו במדוייק ואיש כבר לא ידע/זכר היכן הנשק הוסלק. בשנות החמישים, ציידי דורבנים דרוזים מעוספייה שצדו ביער שלנו, באו לקיבוץ וסיפרו שמצאו במערה ביער ארגזים ובהם רובים וכדורים חלודים. משולם, גנייק והרצל הרפז חייכו. עם השנים הסליק במכבסה נפתח לחברים לצפייה מדי פעם ואפילו אני 'פתחתי' אותו (בעזרת ליאור פז) בסיור ובסיפור מלווה, שערכתי למשפחה ולידידים. אני חושב שזה נכס נדיר של תקופת טרום המדינה בחיי קיבוצנו, וזו מורשת קרב שצריך להנגיש אותו לציבור, לטפח אותו, שבנינו ובני בנינו ובניהם יכירו אותו, כמו בסמלים אחרים שלנו.
וברכות לניר ביום הולדתה. נערה מושלמת, גם יפה גם "אופה" גם מתעמלת, גם רוקדת, חושבת ומתחשבת. כמה שאנחנו אוהבים את הקסם שלך, תמיד שמחה, לבבית, מחבקת וזוכרת. נאחל לך את כל הטוב שתבחרי, הרבה אושר ושמחה עם הורייך, מיה והדר, מור אחיך ואורי אחותך. עם חבריך וחברותייך ויתר אהוביך ביניהם גם אנחנו.
דור חדש לאהדת יוניטד
וחיבוקים וחיוכים לנינה נינתנו הרביעית ליום הולדתה השני. אולי לא תביני את מילות ברכותינו אבל בטח תרגישי את אהבתנו הגדולה. היום, אין מתוקה ממך ב ע ו ל ם. ברכות חמות נשלח להורים המאושרים, כן ירבו!
"שבועטוב"!
שבועטוב 