"זיכרון זה לא רק נוסטלגיה – זיכרון זה גם פרספקטיבה"
9.1.21 כ"ה טבת תשפ"א (שנה עשירית)
60 שניות לסיכום ספר "בראשית". במה עסקנו? בריאת העולם, בריאת האדם, בריאת השבת, הגירוש מגן עדן, המבול והתיבה, "לך- לך" לאברהם, עקידת יצחק, הכנסת אורחים של אברהם, ומלחמתו למען סדום, חפירת בארות ע"י יצחק, הבאת רבקה, מכירת הבכורה של עשיו ליעקב, המפגש בין יעקב ורחל ליד הבאר, מסירותו של יעקב בעבודתו ללבן, השיבה של המשפחה לארץ, דינה ושכם, לידת השבטים, מכירת יוסף ע"י אחיו, יוסף בכלא, יוסף בארמון, המפגש עם אחיו, המפגש עם אביו, ברכת יעקב לבניו ונכדיו, פטירת יעקב, פטירת יוסף. ספר "בראשית" הוא ספר המשפחה, ספר אבות ובנים, ספר "שמות" שלפנינו, הוא כבר ספר השבטים.
חשוב מאוד היה לנו לדעת איך הדר מסכם את תפקידו כרכז תרבות של הקיבוץ. אהבתי את האופן בו סיכם ואת הנוסח בו בחר. מצאתי הרבה דברים שהייתי אומר/כותב, ממש כך, אם הייתי מסכם לציבור את התפקידים הרבים שמילאתי בקיבוץ (מה שלא היה נהוג). עלו בי מחשבות שריגשו אותי ולכן אני מצרף חלק מדבריו ב"שבוע טוב", על אף שרובכם קרא אותם ב-facebook:
"…תמיד אהבתי להיות על הבמה ולעסוק בתחומי התרבות על כל צורותיו יחד עם זאת תמיד גם גירד לי להיות מול הבמה- בצד של ההפקה. לפני כ- 6 שנים החלטתי ללכת עם הלב ונכנסתי לתפקיד. מהרגע הראשון הרגשתי כמו דג במים בתחום ההפקות מקטנות ועד גדולות והבנתי סופית שזה לא תפקיד אלא מקצוע ולהיות איש תרבות זה ייעודי! לא הייתי לבד בתפקיד, לכן עובר לדבר בלשון לרבים: גל ואני הפקנו המון אירועים- מהרצאות, דרך מועדים וחגים קטנים בינונים וגדולים ועד ללהקה אחת ענקית (לא הזמן והמקום לפתוח את מה שעברנו שם נכון?)
הגענו לשיא של הפקת מעל 70 אירועים בשנה, לכל אירוע הקדשנו את מירב תשומת הלב באופן רציני ומעמיק ביותר, למדנו ותחקרנו ונכון גם ירדנו לפרטים הקטנים ביותר עד רמת הפסיק והנקודה.
היה לנו חשוב תמיד להכניס אלמנטים ייחודיים משלנו (מישהו אמר קליפים מקוריים?), לא נרתענו להכניס חידושים כאלו או אחרים יחד עם שמירה על המסורת הקיבוצית הייחודית, גם אם לעיתים נתקלנו בקשיים מצד השמרנים, ידענו לכבד את מה שיש מצד אחד וללכת עם האמונה שלנו כחלק מהמקצוע מצד שני. ולצד כל זאת, בסופו של יום יש גם המון עבודה אפורה בתרבות
כל כסא שהורד, סודר באהבה (נכנסים 150 בעגלה אם מסדרים כמו שצריך..) כל תמונה ותפאורה בחדא נתלתה לאחר מחשבה ובמרחק 14 ס"מ אחת מהשנייה (תודה באמת אורית וטוני…) כל עטיפת במבה שנשכחה על מחצלת שנפרשה- נזרקה לפח בשמחה, כל סיכה שנכנסה ליד כשמקימים במה- הוצאה בהבנה, כל פנס, כל מיקרופון ורמקול ניתלו והונחו אחרי מחשבה רבה, כל שיר שהושמע במעברים בין הנאמברים- נבחר ונערך שיהיה בדיוק בזמן הנכון ובמילה הנכונה גם אם הרגשנו שרק לשנינו זה חשוב כל כך. הכל בא מאהבה ומתחושת גאווה שזכינו להיות רכזי התרבות של משמר העמק!
חוזר ליחיד. אז איך מסכמים 5 שנים ו 10 חודשים בארבע דקות? לא סתם בחרתי לאקורד הסיום הפקה של ערב מקומי, מבחינתי אין תחליף לערב מקומי בכל צורה שהיא, שום מופע חיצוני לא יוכל להשתוות לזה וליצור את אותה התרוממות רוח של הקהילה כולה. מסביב למקצוע אתה פוגש כל כך הרבה אנשים בקיבוץ שעוזרים ותומכים, אינסוף מתנדבים שמוכנים להתגייס ולתרום אם זה להיות על הבמה או מאחורי הקלעים או שותפים להפקות בדרך זו או אחרת. ויש את יקירי התרבות שלי שלא יתנו לערך ולמותג הזה לרדת מגדולתו וכל מה שאבקש מהם, ייענה תמיד בחיוב".
(סוף ציטוט)
ואנחנו, הוריך, מלאי הערכה, גאווה ואהבה וכמו שאבא אהב לומר: "עלה והצלח"! בדרכך החדשה.
אני מרשה לעצמי להקדים ביום אחד כדי לציין את יום ההולדת של רומי. איזה תענוג לחגוג יום הולדת כשהכל ירוק מסביב, שהרקפות פורחות, הכלניות והנרקיסים. וגם 'מכבי חיפה' הירוקה בפסגה, איזו הרגשה נפלאה לחגוג, שפשוט מתבקש לשיר לך שיר לכבודך. מאחלים לך שתהיי שמחה, שתצליחי בלימודים על אף מגבלות הקורונה, שיהיו לך הרבה חברות וחברים והעיקר שתהיי מאושרת במשפחה עם קרן ושיר הוריך וגלי ושני אחיך, ואיתנו, כל משפחתך הגדולה!
"שבוע טוב"!
שבועטוב 