איחולי מזל טוב ענק לג'ני ותימור להולדת הבן שיצמח ויגדל בשמחה ובאושר וגם לנו, להולדת הנכד ה- 14, ולכווולנו המתברכים במזל טוב. אושר זה דבר מאוד אינטימי ולכן קשה להגדירו האם אלו הן פעימות הלב המואצות? האם זה החיוך שאינו יורד מהפנים? הלבביות המוקרנת? האם זה החיבוק החם העוטף? ואולי הכל ביחד! אנחנו מאושרים אתכם עם תום הנכדון החדש שלנו.
השבוע עלינו לבית הקברות לזכור את שי. 38 שנים בלעדיו, לא יכולים לשכוח ומשתדלים להנחיל את הזיכרון הזה. היום יומולדתו של שיר, וכל שנה אחזור על כך, שהולדתו הביאה לנו אור, שיר חדש בתוך העצב והכאב על שי. יום הולדתו תמיד היה ויהיה לנו משהו מיוחד של שמחת התחדשות מתוך האבדן. איחולי שמחה ואושר לך, שיר לקרן ולילדים. ובתפנית חדה, השבוע נפתחה גם שנת הלימודים האקדמאית ואנחנו מאחלים לנואי, לקרן ולי הצלחה והנאה.
ביום שישי שעבר נסענו עם ספיר ומשפחתו לטיול בר מצווה ב"מנהרות הכותל" וב"שרשרת הדורות". כבר בתחילת הסיור ניגשים ל"מפה בולטת" המתארת את הרי ירושלים החשופים (לפני 5000 שנה) כשהדגש בהסבר, היא אבן השתייה שבמרכז הר המוריה המקום אליו לקח אברהם אבינו את בנו יחידו באירוע הנקרא "עקדת יצחק". התבוננתי במקט ונזכרתי שב'פרשות השבוע' הבעל"ט, אברהם הוא גיבורן. השבוע, סיפור עקדת יצחק הדרמטי עומד במרכז הפרשה. אבל בחרתי להתייחס דווקא לשתי מצוות אחרות, המצויות בפרשה, שאנו נתקלים בהן בחיי היומיום שלנו והן: מצוות ביקור חולים ומצוות הכנסת אורחים וכל אחד מאתנו מתייחס אליהן כרצונו, כנדיבות ליבו ובמידת יכולתו. אז מה כתוב בפרשה?. המושג 'ביקור חולים' הראשון בתנ"ך, אירע, כששלושת המלאכים באו לבקר את אברהם החולה, הסובל מכאבים נוראים זה שלושה ימים, אחרי שקיים את מצוות ברית המילה שלו. תארו לעצמכם אדם לא צעיר מל את עצמו, וכי לא יסבול כאבים? כשלא עומדות לרשותו לא תרופות ולא משכחים אחרים. המורה שלי אומר: "אלוהים בא לראות מה שלומו של אברהם באמצעות המלאכים" ומוסיף "כל המבקר חולה גורם לו שיחיה". לי, אישית קשה לקיים את מצוות ביקור חולים (במיוחד בבית גלעד) למרות שהייתי, אולי, המזכיר היחיד, שבערב ראש השנה, ערך "סיבוב" ביקורים בבתי החולים בהם היו מאושפזים חברינו כדי לברכם. אולי כש"אתבגר" עוד קצת הקושי האישי יפוג. ואז…אברהם גמל למלאכים בהכנסת אורחים בסעודה (סטייק בקר) כל כך מוצלחת שהביאה לו את הבשורה שבן יוולד לו ולשרה. המונח אש"ל (אכילה שתייה, לינה) שאול מהימים ההם. בדרך כלל מערכת היחסים בין המארח לאורח, במקרא, מתרכזת בשני דברים גשמיים מאוד: באכילה ובלינה. לא נאמר שהאירוח צריך לכלול גם משהו רוחני או בידורי, לא מדובר בשעשועים או שיחה משותפת. המצווה מחייבת מזון ומקום לינה. ראו מה שפר עלינו גורלנו שלנו, שאין לנו כבר בעיות לארח את אורחנו בדירותינו הגדולות, וגם מזון לא חסר לנו, לא בבית ולא בחדר האוכל (אפילו שיש כאלה המבקשים להפריטו) ואנו ממלאים מצוות אלו באהבה ובנוחות.
"שבת שלום"!
שבועטוב 