ברכות: לקרין הבכורה שלנו יש יום הולדת. הפסקתי לספור את שנותיה כי אז אני צריך לספור גם את שלי ולספור את שלי זו כבר מתמטיקה. ברכות בתפזורת ובצרורות המיועדות לך יש לנו בשפע. אנחנו יכולים להבחין מהו ההבדל בין בנים לבת בקשר להורים ועוד כשהם מתבגרים. (כולכם עוד תיווכחו בכך) הייחוד שלה, הדאגה היומיומית, הטלפונים של "מה נשמע", ההתעניינות, זה משהו אחר. אנחנו לא שוכחים לך את החוויה הראשונית שנתת לנו: להיות הורים. בכל צעדייך בחיים, תמיד נתת לנו תחושת ראשונות מעשירה מעניינת ומרתקת. רציתי לברך אותך ומצאתי את עצמנו מתברכים בך. קבלי את ברכותינו ואיחולינו הלוהטים (לא מספיק לומר חמים). עלי והצליחי בכל מעשיך את ומשפחתך שלך, ילדה שלנו. רקטוב, רקאושר, רקאהבה! ענקית!! ונעבור אל לירן. אני, כידוע לכם, חובב ספורט ותיק, שפרט לאתלטיקה כבדה יכול לשבת בכורסתי ולצפות שעות בספורט. לפני שנה בירכנו את לירן על שינוי "מרכז הכובד" שעשה כשפנה לחדר כושר כמנחה, מנהיג. אבל לא עלה על דעתי אף פעם שהספורט בו יבחר לעסוק יהיה הטריאתלון, שהגיוון שבו (שחיה, אופניים, ריצה) דורש כל כך הרבה והוא, ודאי נחשב לקשה בין סוגי הספורט. השבוע בתחרות ראשונה בתל אביב הוא עשה זאת! רק ברכות, הערכה על סף הערצה. חזק ואמץ לך!
בסעודת ליל שבת, בגבעת אבני, שאלה אותי אורי על מה יהיה "שבוע טוב"? והוסיפה: "על דבורה הנביאה? אתמול התחלנו ללמוד עליה". אז הרמתי את הכפפה שנזרקה לעברי על אף שלא בה עוסקת פרשת השבוע והנה אני מספר על דבורה. ראשית כרטיס הביקור שלה: נולדה ב – 1200 לפנה"ס נפטרה ב – 1124 לפנה"ס (בת 76 שנים) נשואה ללפידות. (אין יותר פרטים על חייה האישיים) מקצוע: נביאה ושופטת. מקום העבודה: תחת עץ התומר. לדבורה הייתה סמכות דתית, פולחנית ומשפטית אך נבחרה/מונתה לשופטת בזכות היותה נביאה. בימים ההם המשמעות: יכולתה לדבר עם אלוהים ויכולתה בניבוי עתידות. דבורה הייתה השלישית מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל ואציין רק את שמן: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. אי אפשר להתעלם מההיבט הפמיניסטי והביטוי שנתנה לחשיבותה של יעל אשת חבר הקיני (שהרגה את סיסרא) ולאם סיסרא (המצפה לשווא לשוב בנה משדה הקרב). דבורה שפטה את העם בימי יבין מלך כנען שמקום מושבו היה בחצור הגלילית, שהתעמר בעם ישראל. היא מינתה את ברק בן אבינועם לשר הביטחון/רמטכ"ל שלה, ויחד עימו (על פי דרישתו) יצאה למלחמה בסיסרא, שר צבאו של יבין, שהביא ניצחון מבריק, לא רחוק מאתנו ליד נחל הקישון. לכבוד ניצחונה פירסמה את הפואמה הגדולה הקרוייה "שירת דבורה", אותה, בהיותנו ילדים, למדנו בעל-פה. ואסיים בקטעים מהשירה הנפלאה הזו:
"בפרוע פרעות בישראל,בהתנדב עם ברכו אדוני, שמעו מלכים האזינו רוזנים, אנוכי לאדוני אשירה… אז נלחמו מלכי כנען, בתענך על מי מגידו, נלחמו עם סיסרא, נחל קישון גרפם, נחל קדומים נחל קישון, תדרכי נפשי עוז… תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באוהל תבורך, מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה, ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו, ומחצה וחלפה רקתו, בין רגליה כרע נפל… כן יאבדו כל אויבך יהוה ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". "שבוע טוב"
הבלוג השבועי של עמרם גורדון
שבועטוב 